לפני כמה חודשים הייתי בערד במסגרת השנת שירות, יצאתי לשאוף אוויר מחוץ לבית הנוער שבו התאכסנו ובעודי מסתובבת בחוץ בלילה הגעתי לפארק בסביבה ופתאום עיניי נפקחו לאנדרטה שבראשה היה כדורגל, ליד היו כמה פרחים ואז הסתכלתי למטה וראיתי כמה מילים כתובות. משהו משך אותי להשאר שם ולקרוא מה כתוב. אותן מילים גרמו לי לדמעות בעיניים, ולזכרונות... לא הכרתי את הבן אדם, אין לי מושג מי הוא אבל המילים שהיו כתובות שם כ"כ תיארו את הרגשתי לגבייך טרי, כ"כ הזכירו לי אותך, לא יכולתי שלא לקשר את זה אלייך, לקחתי דף ועט והעתקתי הכל.                     פשוט לא ייאומן כמה הרגשה של אנשים שלא מכירים אחד את השני יכולה להיות כזאת דומה וכמה אותם אנשים כתבו שם את הרגשתם כהרגשתי.                                                                        כמה מילים יכולות להיות חזקות לפעמים ולהגיד את מה שעמוק בלב.

:וזה מה שהיה כתוב שם

לוקאס שלנו

מי לקח אותך למעלה

מי השאיר אותנו לבד

.אנחנו רוצים להאמין שכאשר נמות נפגוש אותך

איך הזמן חולף ורץ ואני לא מאמין

איך גדלנו ושחקנו כמו היינו שני אחים

ומלאך אותך לקח אל מקום שהוא מוסתר

.וללב לא נותר זכרון מר שנשאר

תספר לי איך למעלה

תספר לי מה אתה מרגיש

אני תמיד חושב עליך

הכל שונה לי בלעדיך

הלב כואב לא מאמין

איך נקטפת עוד צעיר

.לגורל אין רחמים הוא קוטף רק את הטובים

רק תמונות שמזכירות את החוויות איתך

כה קשה לי ומוזר שאתה בעולמך

ואותך חבר יקר, אני לא אשכח

.כי בשבילי אתה היית קרוב יותר מאח

(ש.זריהן)                                                       

לאהבה של החיים שלנו

,כשהלכת, לקחת את הלב שלנו איתך

.אוהבים אותך ומתגעגעים אליך, המשפחה

לוקאס סבלוף - 13.7.2002 - 22.1.1985